כולנו מכירים את המושג מע"מ. מס ערך מוסף. אנחנו פוגשים אותו בכל קנייה שאנחנו עורכים. כל מי שעוסק במכירה של מוצרים או של שירותים מתמחר את מחיריו למחירים שלא כוללים מע"מ ואחר כך נדרש להוסיף את מחיר המע"מ למחיר המוצג הלקוח. האם עצרנו פעם לשאול – למה זה קורה?. ובכן, זה קורה כי בארץ קיים חוק מס ערך מוסף.
מהו חוק מס ערך מוסף?
חוק מס ערך מוסף קובע שעל כל הציבור לשלם מס על צריכה, על היותו צרכן. על צריכה פרטית ועל צריכה ציבורית. המס עצמו הוא מס על הערך שמתווסף בכל התהליך של המוצר. החל מהייצור או הייבוא של המוצר או השירות, בהמשך התהליך יש את השיווק של המוצר או השירות, לאחר מכן ההגעה לחברה הסיטונאית ועד לבסוף להגעתו ללקוח. הערך שמתווסף בכל אחד מהשלבים האלו הוא הערך שעליו המדינה דורש מס – מס ערך מוסף.
השימוש במס ערך מוסף
מי שאחראי לגביית המס על פי חוק מס ערך מוסף היא רשות המיסים בישראל. לפני שהקימו את רשות המיסים, מי שגבה את המס היה האגף המכס והמע"מ. עולה השאלה מדוע למדינה חשוב שמס ערך מוסף ישולם? מס ערך מוסף הוא כלי שיש לממשלה בכדי לווסת את הצריכה במשק. ברגע שהממשלה מעלה את המע"מ אז אנשים קונים פחות ופונים לאפיקים יותר של חסכונות והשקעות לטווח ארוך. כשהממשלה מורידה את המס אז היק מקלה על האזרחים מכיוון שהיא מורידה את יוקר המחיה במדינה.
חוק שווה לכולם
יש הטוענים כי כולם צריכים לשלם את המס . הטענה היא במיוחד לגבי אוכלוסיות עניות. אוכלוסיות אלו אינן מרוויחות הרבה אך עדיין צורכות וקונות. יש הטוענים כי אוכלוסיות עשירות יותר אשר יש להם הכנסה הם אלו שצריכות לשלם את המס. אך על פי חוק מס ערך מוסף כל הצרכנים צריכים לשלם את המס, ללא יוצא דופן.
עסקים פטורים
יש עסקים שאינם משחקים במשחק הזה של המע"מ. בדרך כלל עסקים אלו מקבלים פטור כי מחזור העסקים השנתי שלהם לא גדול. יחד עם זאת לרשות המיסים יש רשימה ברורה מי לא יכול להיות עסק פטור.
